הפרטיזן

זוהר ארגוב

שם הרחק ביער אלון עתיק ניצב
ולידו בדשא הפרטיזן שכב
והוא שכב בלי נוע שוב אינו נרדם
תלתלי זהב לו רוח תפזרם
והוא שכב בלי נוע שוב אינו נרדם
תלתלי זהב לו רוח תפזרם

ולידו בדשא אמא בוכיה
בדמעות וצער לוחשת אומללה
אותך בני גידלתי שמרתי מכל רע
רק כדור עופרת בך בני פגע
אותך בני גידלתי שמרתי מכל רע
רק כדור עופרת בך בני פגע

היו הייתה לי אשה אשת חייל
ברחה ממני בדמי הליל
לקחה איתה את בני הקטן
את בני מחמדי יהונתן

מי פילל פילל ומי מילל מילל
שכזאת יקראני לעזאזל

ילדי הרחובות רוקמים בי אבן
קוראים לי שיכור ממרמרים את חיי
אך למה ומדוע תשמעוני אחי
בגללך הבקבוק יחרים אבוק

מי פילל פילל ומי מילל מילל
שכזאת יקראני לעזאזל

היו הייתי איש גלמוד וצנוע
בכל העולם ברור וידוע
אך למה הוא מדוע תשמעוני אחיי בגללך
הבקבוק לעזאזל
© זכויות היוצרים שמורות למחברים אקו"ם